אז בעיכוב קל (היי! יחסית לזמן הוצאת הפרקים בהתחלה, זה באמת עיכוב קל!) פרק 22! מספר יפה 🙂 אני מקווה שלכולכם היה חג שמח וטעים (אני אוהבת מצות, אבל אולי מצאתם דברים אחרים). אבל בקרוב יום העצמאות! ושוב, סיבה לחגיגה. טוב, בחזרה לנאו איטליה (אם ורונה נמצא באיטליה, אז נאו ורונה נמצאת בנאו איטליה, לא?) המהפכה, שעד עכשיו הייתה מחוץ לכותלי הארמון, נכנסת פנימה. ואיתה, ציד הראשים (או הראש). מי ינצח? מי יפסיד? האם ניצחון והפסד הם דבר מוחלט בכלל?! ...

אנחנו מתקרבים לפסח, חג האביב (ההפכפך), חג החירות (גם מהלימודים), חג המצות (שנראה לי שאני היחידה שאוהבת בעולם הזה). אז… קצת מקדימה את זמני, אבל חג שמח וליל סדר כיפי ומלא דברים טעימים! אז מה יש לנו בפרק הזה? המהפכה מתחילה/נמשכת (הם לא סגורים בעצמם, אז שאני אהיה סגורה?!) אז, נכון, הם לא חוגגים את חג הפסח, אבל בהחלט יש חגיגה, אם כי מסוג אחר. רוצים לדעת מה הם חוגגים שם? כנסו וצפו!  

עקב מה שקרה פעם שעברה, וקורה גם לא מעט פרוייקטים אחרים, תנו לי להבהיר: סיומו או אי סיומו של פרוייקט מסויים לא יזרז או ידחה הוצאה של פרוייקט אחר. אנשי פרוייקט מסויים אינם אחראים בהכרח לפרוייקט אחר. מלבד העלבה ועצבים, תרומות מסוג זה אינן תורמות לדבר. ועכשיו, חזרה לעניינינו. אז זהו זה, הגענו לפרק 20! מה יש לנו הפעם?! האספסוף של נאו ורונה מחליט להצטרף למהפכה ולמעשה דוחק לפינה את האצילים. לאיזה פתרון תבוא מועצת האצילים?  

מאמינים שעוד פרק מחליפים קידומת? :O אחרי הפרק הזה, עוד 5 פרקים ופיניטו! (שזו מילה באיטלקית, אגב). אז מה יש לנו הפעם? חוץ ממפגש של רומיאו ויוליה שלא נפגשו מלא זמן (ובהחלט היו חסרים קטעים רומנטיים ביניהם). בנוסף, במחזה בלי יצירתו של שייקספיר עולה לבנות! (על מי אני עובדת… לבמה היחידה שנמצאת בכל מנטובה XD) אך זו לא הולכת להיות עוד סתם הצגה רגילה. האם תכניתו של שייקספיר תצליח במשיכת ההמונים? רוצים לראות את המחזה? (או יותר נכון, קטעים ממנו?) ...

אז אחרי הפוסט הקודם אמרתי שאני לא אשקיע בפוסטים. אבל מצד שני, אני מרגישה רע. אז אני אספר לך משהו שקרה לי. תחליטו לבד אם הוא מצחיק או עצוב. נתחיל מהפרק. אז מה יש לנו הפעם? הפעם לשם שינוי אין התמקדות בצד אחד, אלא בשני הצדדים. רומיאו והכורים ממכרה גרדיסקה מתחילים חיים חדשים בכפר שבו האדמה כה צחיחה, עד שלא ניתן לעשות הרבה. מנין תבוא הישועה? במקביל, שייקספיר לא הגיע עד למנטובה כדי לשבת בחיבוק ידיים. החזרות מתחילות למחזה, אך ...